הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד עו"ד ורו"ח שמעון כהן, לשעבר בכיר ברשות המסים, עו"ד אורלי טל, אף היא עובדת רשות המסים לשעבר שעבדה במשרדו של כהן, צבי שפץ, חיים סלטר ודוד אפל, וכן נגד שלוש חברות שבשליטת עו"ד כהן, בגין עבירות מס, זיוף, עבירות על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.
כהן, עורך דין ורואה חשבון במקצועו, היה בעברו מנהל החטיבות המקצועיות, ממלא מקום סמנכ"ל מקצועי ברשות המסים. בהמשך היה בעל משרד עורכי דין פרטי שהתמחה בתחום המס.
על פי כתב האישום, שהגישו עורכי הדין נעם עוזיאל, טליה נעים ויותם גולדשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, במסגרת מספר פרשות עשה עו"ד כהן שימוש בנאמנויות בדויות ובמסמכים כוזבים לצורך התחמקות מתשלום מס של לקוחותיו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, הסתיר הכנסות אישיות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, סייע לאפל, שהיה שרוי בהליכי חדלות פירעון, להסתיר את הכנסותיו מעמלת תיווך שהיתה לשניים, וביצע פעולות להלבנת כספים. לעו"ד טל מיוחס ביצוע בצוותא של בדיית אחת הנאמנויות, עבירות זיוף ועבירות נוספות.
על פי כתב האישום, באחת הפרשות פעלו עוה"ד כהן וטל, ביחד עם צבי שפץ, שהיה לקוחם, להציג בפני רשות המיסים מצג כוזב שלפיו נכסיו והכנסותיו של שפץ בחו"ל, שלא דווחו כדין על ידו במהלך השנים, הוחזקו באמצעות נאמנות שהוקמה שנים קודם לכן על ידי תושב חוץ, במטרה לאפשר לשפץ להסתיר את מחדליו וליהנות משיעורי מס נמוכים משמעותית. במסגרת זו, על פי הנטען, במהלך שנת 2016 נבדתה נאמנות וזויף שטר נאמנות שהוצג כאילו נערך בשנת 2005. סלטר, אזרח ישראלי המתגורר ברומניה, הוצג בכזב כיוצר הנאמנות וחתם על השטר המזויף תמורת 15 אלף דולר ששילם לו שפץ. במסגרת זו הציג עו"ד כהן מצג כוזב שלפיו שווי הנכסים בנאמנות עומד על כ-20 מיליון דולר, אף שבפועל שוויים היה כמחצית מסכום זה עוד מיוחס לטל ולשפץ כי קודם לכן, פעלו לזיוף מסמכים נוספים במסגרת הליך לגילוי מרצון וניסו לשדל אדם אחר לחתום על מסמכים ותצהיר כוזבים, שנועדו להציג חברה זרה של שפץ כאילו נשלטה ונוהלה מחוץ לישראל.
בפרשה נוספת נטען כי עו"ד כהן בדה נאמנות אחרת והציג אותה בפני פקיד השומה כאילו הוקמה בשנת 1990, במטרה להסדיר במרמה נכסים והכנסות בחו"ל של לקוחותיו שלא דווחו כדין במהלך השנים, על מנת לאפשר ללקוחותיו להסתיר את מחדליהם וליהנות משיעורי מס נמוכים משמעותיים. במסגרת זו הציג עו"ד כהן מצג כוזב שלפיו שווי הנכסים בנאמנות עומד על כ-20 מיליון ליש"ט, אף שבפועל שוויים היה נמוך ממחצית מסכום זה. עבור שירותיו בקשר לנאמנות הבדויה קיבל עו"ד כהן, על פי הנטען, שכר טרחה של 300 אלף דולר במזומן, שעליו לא דיווח לרשויות המס.
פרשה נוספת עוסקת בעסקת תיווך משנת 2018, שבה שימשו עו"ד כהן ודוד אפל כמתווכים בעסקה למכירת אחזקות בחברה זרה תמורת כ-563.5 מיליון אירו. על פי כתב האישום, עו"ד כהן קיבל סך כולל של כ-8.45 מיליון אירו עבור עמלת תיווך בקשר לעסקה ושירותים נוספים, שהועברו לחשבון בנק בשווייץ על שם חברה זרה בשליטתו, ולא דיווח על הכנסות אלה לרשויות המס. אפל, שהיה באותה עת תחת צו כינוס נכסים, ביקש לקבל חלק מעמלת התיווך ששולמה לעו"ד כהן. על פי הנטען, עו"ד כהן ואפל ערכו הסכמי הלוואה כוזבים ששימשו כסות להעברת מיליוני שקלים לאפל באמצעות בני משפחתו, מבלי שהכספים דווחו לכונס הנכסים הרשמי ולרשויות המס.
בנוסף, על פי כתב האישום, ביצע עו"ד כהן עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון שקלים. העבירות בוצעו, בין היתר, באמצעות חברות וחשבונות בנק בחו"ל, הסכמי הלוואה ופקודות יומן כוזבות וכן השקעות בנכסים ובפרויקטים בחו"ל.
כתב האישום מייחס לעו"ד כהן, בין היתר, שורה של עבירות מס וסיוע לאחרים להתחמק ממס, עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, סיוע להסתרת נכסי חייב, עבירות הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לטל מיוחסות, בין היתר, עבירות מס, עבירות זיוף בנסיבות מחמירות וניסיון לשידול לזיוף מסמך ולמתן שבועת שקר; לשפץ מיוחסות, בין היתר, עבירות מס, עבירות זיוף בנסיבות מחמירות וניסיון לשידול לזיוף מסמך ולמתן שבועת שקר; לסלטר מיוחסות עבירות מס וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות; ולאפל מיוחסות עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, הסתרת נכסי חייב ומרמה, ערמה ותחבולה.
לצד חמשת הנאשמים הוגש כתב האישום גם נגד החברות שמעון כהן עורכי דין בע"מ, חברת Cohen Family Assets Ltd. וחברת שמעון כהן שירותי ניהול בע"מ, שבשליטת עו"ד כהן, בגין עבירות מס ומרמה.
התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות ת"א וחיפה ועל ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
