נציבות תלונות הציבור על שופטים:
על ספרות ילדים בפסיקת בית המשפט, על מתן עדות באמצעות שיחת וידאו באפליקציית 'וואטסאפ' ועוד
להלן מספר תמציות החלטה בתלונות שהתקבלו לאחרונה בנציבות תלונות הציבור על שופטים בנושאים שונים:
• על שילוב ספרות ילדים בפסיקת בית המשפט: מתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור על שופטים והלינה כל כך שבפסק דין שניתן בתביעה שהגישה, השופט עשה שימוש בהתבטאויות בעלות אופי לעגני ומזלזל, שאינן הולמות מסמך שיפוטי, אשר פגעו בכבודה כבעלת-דין ומהוות ערעור על אמון הציבור בהליך השיפוטי. המתלוננת הפנתה לפסקה מסוימת מתוך פסק הדין, בה ציטט השופט קטע מספר הילדים 'איילת מטיילת', תוך שהוא משווה ומאבחן בין האירועים המתוארים בספר הילדים ותוצאותיהם ובין אופי עריכתה וניהולה של התביעה על ידי המתלוננת. בין היתר, נכתב בפסק הדין: "התביעה הפילה עצמה ברובה משנכתבה כסיפור הילדים המפורסם "איילת מטיילת" כאשר 'על הדרך' ביקשה להוסיף "ג'ירף מעולף, על האף, צב עייף, על הכתף, כלבלב שובב על הגב, חלזון מנוזל על הסנדל, ציפור בת ברוש על הראש, וחיפושית עגולה בכיס השמלה". בסיפור הדיוני והנזיקי לא תכריז על כך הסמכות – "כמה נפלא", ובסופה של דרך "ארוכה זו ומפותלת" שהילכה בה התביעה, בדק הבית הנדרש הוא אצלה [ראו "איילת מטיילת", כתבה וציירה ר' הופר, זמורה-ביתן מוציאים לאור (2002)]".
הנציב, השופט (בדימוס) אשר קולה, ציין בהחלטתו כי "שופטים לעיתים עושים שימוש בפסיקותיהם, בהפניות לספרות ושירה. לרבות, הפנייה לספרות ולשירה לילדים. יתכן, שבמקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות, יש בהפניות הללו כדי ליצור תחושה של אי נוחות אצל המתדיינים, כפי שתיארה המתלוננת את תחושותיה בתלונתה. אולם, ההחלטות השיפוטיות ופסקי הדין הם דרך הביטוי לקולו של השופט, זוהי דרכו לתקשר עם הצדדים ולתקשר לצדדים את התרשמותו מההליך שלפניו. זוהי דרכו להביע את עצמו... לצד האמור, וכך אף עולה מתגובתו של השופט אשר נראה כי הוא שותף להבנה, על בית המשפט להיות רגיש דיו למורכבויות ולשונות של בני האדם העומדים לפניו, ולרגישותו של כל מקרה הנידון לפניו ונסיבותיו. שיקולים אלה צריכים ללוות את השופט בשלב ניהול ההליך וגם בשלב כתיבת פסק הדין".
• על מתן עדות בהליך משפטי באמצעות שיחת וידאו באפליקציית "וואטסאפ" שבמכשיר נייד: מתלוננת הלינה כי בית המשפט התיר לחקור עדה בתיק תאונת דרכים באמצעות שיחת וידאו באפליקציית 'וואטספ', שבמכשיר הנייד האישי של בא כוח התובעת. לדבריה, העדות הייתה קצרה ונמשכה פחות משתי דקות, העדה מטעם התביעה הייתה גלויה לבא כוחה של התובעת בלבד, לא הוקרנה לנוכחים באולם וחקירתה הסתכמה בשאלה אחת. בתגובה לפניית הנציבות, השופט ציין כי לבקשת בא כוח התובעת כי העדה מטעמו תעיד בהיוודעות חזותית, ניתנה החלטה ולפיה העדה תוכל להעיד באמצעות שיחת וידאו ב'וואטסאפ', ואף הבהיר כי בכל הנוגע לשימוש ב'וואטסאפ' לצורך שמיעת עדויות בין הצדדים, מדובר בפרקטיקה נוהגת בתביעות רכב כאשר עורכי הדין של הצדדים נמצאים באולם ואילו העדים אינם נמצאים במקום.
הנציב קולה ציין בהחלטתו, בין היתר, כי יש להקפיד שהמכשיר הסלולרי שבו מתקיימת שיחת ה"ווטסאפ" יהיה גלוי למשתתפים בדיון כך שיוכלו לצפות באופן ישיר בעד שנחקר ויוכלו בעת הצורך לחקור אותו גם הם. כמו כן, הנציב ציין כי חובת בית המשפט היא להקפיד כי הצדדים רואים ושומעים את העד, כי בית המשפט מסוגל להתרשם מהעדות באופן בלתי אמצעי, וכי לא נפגע עיקרון פומביות הדיון אך בשל מגבלות טכניות.
• על חובת בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד כי הסבריו בכל הנוגע לאפשרות מתן פסק דין לא מנומק ועל דרך הפשרה (לפי סעיף 79א') יתועדו בפרוטוקול הכתוב או בהקלטת את הדיון באופן מלא: מתלונן הלין על כך שרשם הציע לפסוק בתיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כלומר בהסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, ללא פסק דין מנומק וללא אפשרות ערעור. לדברי המתלונן, שאינו משפטן ולא יוצג על ידי עורך דין בהליך, הוא ביקש לברר מהן ההשלכות של פסיקה כאמור, אולם בתגובה הסתפק הרשם באמירה קצרה לפיה "לא ניתן לערער על כך", ולא הוסיף דבר. המתלונן מלין על כך שבהעדר הסבר כנדרש, ומתוך חוסר הבנה מוחלט של השלכות ההליך, הוא נתן את הסכמתו "מבלי שהייתה מדעת". לטענתו, רק בדיעבד הוא הבין את המשמעות ההרסנית של ההליך עבורו ואת המשמעות ולפיה פסק הדין ניתן ללא כל פירוט או נימוק – דבר המנוגד לרצונו המקורי. עוד הוסיף המתלונן כי בבדיקת פרוטוקול הדיון וההקלטה הרשמית של בית המשפט התברר כי כל חילופי הדברים המתוארים בתלונתו ושאלותיו, שהופנו לבית המשפט, בעניין פסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לרבות הסבריו החסרים של הרשם, הושמטו לחלוטין ואינם מופיעים.
August 17, 2026 324 2
