דעת עזרא- כי תבוא:
פרשת כי תבוא שנקרא השבת נפתחת במצוות הבאת הביכורים וביעור המעשרות, אך רובה הגדול עוסק בברכה שתבוא על עם ישראל אם ישמור את חוקי ה' בארץ אליה עתידים בני ישראל להיכנס, ויותר מכך, בקללות והעונשים הקשים שיבואו על עמנו אם לא נשמור את הברית שכרת עימנו הקב"ה ביד משה עבדו.
לכאורה אין קשר בין הדברים, אבל קל לראות שאחרי מצות ביכורים מצטווים אנו לשמוח בכל הטוב אשר נתן לנו ה' א-לוהינו, אבל לא לבד: אתה והלוי והגר אשר בקרבך, ועל מצוות ביעור ווידוי המעשר אנו מכריזים: וגם נתתיו ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, ואז אנו פונים בבקשה לקב"ה: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך ישראל".
ואכן, אם נשמור את הברית מבטיחה לנו תורתנו הקדושה ברכות נפלאות: "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך, יתן ה' את אויביך ניגפים לפניך.."
אך כנגד אלו, אוי לנו אם לא נדע לשמור את הברית. כנגד 13 פסוקי ברכה- 54 פסוקי קללות מחרידות, שחז"ל מונים בהם 98- (צ"ח) קללות, וביניהם הקללה הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה.... אותו אדם שאתה אמור לדאוג לו, ולפרנסו, משפע הברכה שנתן לך הקב"ה, הוא יהיה זה שימשול בך וישלוט במעשה ידיך.. והסיבה - אומרת הפרשה: "תחת אשר לא עבדת את ה' א-לוהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל."
השמחה, היא הבסיס לברכת ה', ועל כן בעת וידוי המעשר נדרשים אנו לאמר: : "לא אכלתי באוני ממנו: ואומר ר' אברהם אבן עזרא זיע"א: " וטעם אוני כמו אבלי כי אם הייתי אבל לא אכלתי". ומוסיף ראב"ע: "כי השם יעזרך אם החילות לשמור מצותיו וזאת המצוה הראשונה לביאתם לבנות להם מזבח חדש להודות לשם שהחלו להיותם בארץ".
ועוד אומר ראב"ע: "אחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך על כן אמר הקמים עליך. ובשבעה דרכים ינוסו (אויביך מפניך) לשון רבים בעבור שבע ימי השבוע כי הוא תלוי בעליונים.
כאן רומז ראב"ע, כי לא רק שמחה היא תנאי לניצחון אלא גם שמירת השבת, אשר היא עצמה אות בינינו לבין מי שאמר והיה העולם. ועדיין, עיקר שמירת הברית עם ה' הינה הדאגה ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, שגם השבת הינה חלק מהדאגה הזו. הדאגה שגם הם יזכו למנוחה, למזון משובח, לפחות בשבתות ובחגים, שיהיה להם למה לחכות. ועכשיו שאנחנו מתקרבים לראש השנה, ומתעתדים לעמוד לדין, שיקבע איך תיראה השנה הבאה עלינו לטובה, כדאי שכל אחד מאיתנו יקבל על עצמו קבלה בראש וראשונה בנקודות האלה, שמירת השבת, השמחה וההודאה על חסדי ה' עימנו, והדאגה לאהוביו של בורא עולם: "הלוי, היתום, הגר, האלמנה, ושאר האנשים שמתקשים לדאוג לעצמם.
שבעה אויבים קמו עלינו בשנים האחרונות, מדרום, מצפון, ממזרח וממערב. פגעו בנו פגיעה קשה, אבל מהיכן שבאו בכל שבעה הדרכים נסו לפנינו, ועדיין לא מעטים בקרבנו מלאים "קינים והגה והי", על כך שאויבינו טרם הושמדו לחלוטין. ופתרון בידם, לחזור למדיניות של חיזוק האויבים, אולי בפעם הבאה, התוצאה תהיה אחרת.
את ברכת ה' עלינו לקבל בשמחה, ולהודות עליה. לא לנהוג באבלות, ובצער. לאחר מכה קשה שספגנו ביום שבת, שחולל על ידי רבים מאוד מבני עמנו, זכינו ל- 3 שנים של נצחונות וישועות גדולות לצד שפע של ברכה כלכלית. בעקבות זאת, רבים מאוד קיבלו עליהם להתחזק מבחינה רוחנית, וביחוד במה שקשור לשמירת השבת. אין ספק שברכה זו תלך ותגדל, אם רק נדע להודות ולשבח למי שהיטיב לנו, ודואג שתמיד יהיה לנו עוד יותר טוב.
הדברים שלי מכוונים גם כלפי אלה שאומרים, נכון המצב טוב יותר, תודה לה', אבל אנחנו יכולים לעשות עוד יותר טוב. ידוע שהאוייב של הטוב, זה המצויין. זה מה שגורם לנו לא להצליח לקבל החלטות, לפצל כוחות, ולקבל את התוצאה הגרועה ביותר. כשאנחנו מודים לה', אנחנו צריכים לדעת להודות גם לשליחים שלו, שהם בודאי לא מושלמים, אבל אם הם עשו דברים גדולים, אסור לנו להיות כפויי טובה כלפיהם.
שבת שלום, ושפע של ברכות, ישועות ונצחונות לכם ולכל ישראל ובעז"ה ניכתב וניחתם כולנו לשנה טובה, ולחיים טובים , ולבחירות נכונות, בחיי הפרט והכלל
