הפער בין ימין לשמאל אינו דיון אקדמי, אלא שאלה מעשית שנוגעת לביטחון שלנו ולעתיד המדינה. השמאל ממשיך להאמין שוויתורים, לחץ בינלאומי ורצון טוב יכולים לשנות את האויבים שסביבנו. הימין מבין שמדינה אינה מגינה על אזרחיה באמצעות תקוות, אלא באמצעות כוח, הרתעה ונכונות לפעול. באזור שלנו, חולשה אינה מתקבלת כמחווה לשלום, אלא כהזמנה להפעיל עלינו לחץ נוסף. מי שמסרב להכיר בכך, אינו נאור, הוא פשוט מתעלם מהמציאות.
שלום אמיתי אינו מושג באמצעות נסיגות והתרפסות. הוא מתאפשר כאשר האויב יודע שישראל חזקה, נחושה ומוכנה לגבות מחיר כבד על כל פגיעה בה. מי שמוותר מראש אינו מקרב הסכם, אלא מלמד את הצד השני שכדאי להמשיך לדרוש. לכן גם ארץ ישראל אינה קלף שממשלות רשאיות למסור תמורת הבטחות. הארץ הזאת היא המולדת שלנו, מקור זהותנו ונכס ביטחוני שאין לו תחליף. מסמכים אפשר לקרוע והתחייבויות אפשר להפר, אבל שטח שנמסר קשה מאוד להשיב.
משילות אינה נאום תקיף או הבטחת בחירות. היא היכולת לאכוף את החוק, להילחם בפשיעה ולהבטיח שאזרח ישר יוכל לחיות בביטחון. כאשר המדינה נרתעת מעבריינים ומקבוצות לחץ, הציבור שומר החוק משלם את המחיר. צריך להחזיר את הריבונות לנגב, לגליל ולרחובות הערים, ולהפסיק להתנצל על אכיפה נחושה. חוק שאינו נאכף הופך במהירות להמלצה חסרת משמעות.
עוצמתה של ישראל אינה נשענת רק על צבא, אלא גם על זהות לאומית ברורה. השמאל מנסה לעיתים לטשטש את אופייה היהודי של המדינה בשם ערכים אוניברסליים, אך מדינה שמתביישת בשורשיה מאבדת את הסיבה לקיומה. אין לנו שום צורך להתנצל על המסורת, השבת, ההיסטוריה והקשר לארץ הזאת. העולם אינו מכבד עם שמבקש סליחה על עצם קיומו.
כך גם בכלכלה. במקום מסים מכבידים, בירוקרטיה חונקת ותלות בממשלה, צריך לעודד עבודה, יוזמה, תחרות ואחריות אישית. אדם שעובד, משקיע ומסתכן זכאי ליהנות מפירות עמלו. הימין עדיף מפני שהוא מחבר בין ביטחון, ריבונות, זהות יהודית וחופש כלכלי. הוא אינו מבטיח עולם מושלם, אלא מציע דרך מפוכחת לשמור על המדינה ולחזק אותה. על הבית שלנו לא עורכים ניסויים.
שתפו🙏🏻
(על דעת הכותב בלבד)
https://x.com/cd22cd22/status/2096326982829269101?s=46
