לפני כמה ימים ניגש אליי בחור צעיר. "משה," הוא אמר לי, "אני עוקב אחריך שנים. אני אוהב את 'זהות', מכבד את הרעיונות שלך, ומודה שצדקת פעם אחר פעם כשהאחרים טעו. אבל בסוף, למה לי להצביע ל'זהות' ולא לנתניהו? למה לא לתת את הכוח לממשלת ה'ימין על מלא' שחלמנו עליה כל כך הרבה זמן?"
ניסיתי להסביר לו את הכשל הלוגי, ניסיתי לדבר על האסטרטגיה, אבל הוא הדף כל טיעון שהעליתי. הוא השתמש בכל התירוצים המוכרים כדי להסביר למה אנחנו עדיין מדשדשים במלחמה, ולמה העובדה שלא הכרענו באמת באף זירה היא לא "הפסד", אלא חלק מאיזה ניהול סיכונים מורכב.
"יש לי מבחן קצר ופשוט בשבילך" - אמרתי: האם לדעתך יהיה סבב לחימה נוסף מול עזה? האם יהיה סבב נוסף מול לבנון? האם יהיה עוד סיבוב מול איראן והחות'ים? האם יכול להיות שנמצא את עצמנו בסבב נוסף מול סוריה?"
הבחור שתק לרגע, ואז ענה בכנות: "כן". הוא ידע שזה יהיה המצב בכל החזיתות.
וזאת בדיוק התשובה למה 'זהות'.
מי שמוכן להקריב חיילים עבור עוד "סבב", כבר השלים עם ההפסד. מי שמדבר על "סבבים" מודה שהוא לא מתכוון לנצח, לא מתכוון להכריע, ולא מתכוון להסיר את האיום מעל ילדינו. הוא רק מנסה "לנהל" את הלהבות עד הפעם הבאה.
נכשלנו ועברנו לסבבים, כי ניסינו להילחם בכוח צבאי, בגבורה אדירה, בלי להבין בשביל מה באמת אנחנו נלחמים. כי כשאין זהות - לא יודעים מי באמת האויב. לא עזה היא האויב - אלא חמאס, לא לבנון היא האויב - אלא חיזבאללה, לא איראן היא האויב - אלא המשטר... לכאורה...
כשהם - האויבים שלנו, מזהים את האויב בישראל ובארה"ב, ואנו כבר לא מסוגלים לכך, המלחמה לא יכולה להסתיים כי אין הכרעה.
כל עוד לא נכריע הכרעה מוחלטת ויהודית, כולם ימשיכו לקום עלינו לכלותנו, והאנטישמיות בעולם תמשיך לשגשג בחסות חולשתנו.
כשיש לך זהות, אתה יודע מי אתה.
וכשאתה יודע מי אתה, אתה יודע מי האויב שלך.
כשאתה יודע שהאויב שלך זה עזה, אתה לא מבזבז שנתיים ומקריב 1000 לוחמים אמיצים וטהורים כדי להשאיר לבסוף את חמאס בשלטון. אתה מטיל מצור אמיתי, כובש מגרש ומיישב את כל הרצועה פשוט כי הצדק איתך וזו ארצך!
כשאתה יודע שהאויב שלך זה לבנון, ושהשטח שממנו הותקפת הוא ארץ ישראל, אתה לא מחפש את חיזבאללה, את כובש מגרש ומיישב לפחות עד הליטני ומעבר לו.
כשאתה מבין שהאויב שלך זו איראן, אתה לא בונה על העם האיראני, אתה משמיד כבר בייעף הראשון את כל יכולת הפקת הנפט, ייצור החשמל, הגשרים והסכרים ומוודא שהאיום הקיומי הוסר מעלינו.
זה הזמן להפסיק לפחד מהזהות של עצמנו. זה הזמן להתחבר לשורשים שלנו, לאמונה שלנו ולצדקת הדרך שלנו. רק מתוך זהות עמוקה תבוא היכולת להביט לאויב בעיניים, להכריע אותו אחת ולתמיד, ולהפסיק את מחול הדמים של "הסבבים".
זה הזמן לזהות. כי עם זהות בביטחון, נקבל ניצחון של אמת.
Forwarded fromמשה פייגלין Moshe Feiglin
1April 28, 2026 134 1
