לחזור אל העצמאות
הפסקת האש בלבנון מסיימת למעשה את המלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן.
ישראל הרוויחה:
* דחיה מסויימת של האיום הבליסטי והגרעיני.
* חיסול המנהיג העליון ושורה ארוכה של בכירים.
* הפגנת יכולת מופלאה של הפעלה אסטרטגית ארוכת טווח של חיל האויר.
* תרגול חשוב של התנהלות מעצמתית בחסות ובשיתוף פעולה יעיל עם המעצמה העולמית הגדולה.
איראן הפסידה כלכלית וצבאית, נכסים רבים וחשובים מאוד.
צפוי שהמצור האמריקני יחריף מאוד את המשבר הכלכלי אצלה.
אבל מבחינה גאו-פוליטית, איראן יוצאת מן המערכה מול ארה"ב חזקה יותר משנכנסה אליה!
* היכולת הבליסטית ניזוקה אך נותרה בידה וברור שתשוקם.
* היכולת הגרעינית ניזוקה אך נותרה בידה וברור שתשוקם.
* השליטה במיצרי הורמוז עברה לידה.
* סעודיה והמפרציות טעמו את נחת זרועה ומבינות היטב מי המעצמה האזורית שנמצאת כאן כדי להישאר.
* כל ה'פרוקסיז' של איראן ראו כיצד כופה איראן הפסקת אש, לא רק עבור עצמה אלא גם עבור החיזבאללה, הרחק מגבולותיה - כלומר מתנהלת כמעצמה לכל דבר.
אין למשטר האיראני אופציה להיכנע, ולכן הוא ינהל משא ומתן כדי לפתוח לעצמו מרווח נשימה בלי לאבד באופן משמעותי מהישגיו האסטרטגיים.
וארה"ב?
היא נחשפה במערומיה, לא השיגה שום הישג אסטרטגי משמעותי ולכן צפוי מעמדה להתדרדר.
המשמעות המעשית של סיכום תוצאות הזירה בשלב זה היא שהאתגר הקיומי הניצב בפנינו ילך ויחריף. האיראנים יימשכו את המשא ומתן בידיעה שאופציית המלחמה בהיקף מלא לא עומדת על הפרק אצל האמריקנים. הם יוותרו ויתורים טקטיים, ימשיכו לבנות את כוחם בגלוי או בסתר, וימתינו למשטר אמריקני אוהד.
לפני כ-25 שנה הופיע האיום הגרעיני האיראני. לעולם כולו ברור היה שישראל תשמידו כפי שנהגה עם האיום העיראקי.
‐--‐--------------------------‐-----------------------------
ב-2010 הורה נתניהו לרמטכ"ל אשכנזי ולראש המוסד דגן, להכין את המתקפה. הרמטכ"ל וראש המוסד סרבו.
במקום לפטרם, שינה נתניהו את האסטרטגיה, ובשלל נאומים בין לאומיים העביר בפועל את האחריות לאמריקנים.
התוצאה היא הסיטואציה הקיומית הקשה שבתוכה אנו מצויים כעת.
‐--‐--------------------------‐-----------------------------
המסקנה המיידית היא שעלינו לחזור לאסטרטגיה שהתווה בן גוריון בעשורים הראשונים למדינה. רק חיילי צה"ל יגנו על ישראל. רוב גדול של ההפצצות האפקטיביות במערכה האחרונה מול איראן, בוצעו על ידי ישראל, לא על ידי האמריקנים. אם הייתה ישראל תוקפת לבדה ומעדיפה את האינטרס הקיומי שלה על פני כל אינטרס עולמי אחר, היו גם תחנות הכח, מתקני הנפט והנמלים, הסכרים והגשרים, התקשורת המשודרת והטלפוניה - מושמדים כליל ביעפי ההפצצה הראשונים. כך הייתה השליטה בהמונים הרעבים והצמאים אובדת במהירות וישראל יכולה הייתה לתת חיפוי אווירי לכוחות אחרים שיקחו את השלטון ויישארו נאמנים לה.
לאחר ניצחונה במלחמת ששת הימים נקשרו היחסים המיוחדים עם ארה"ב וצה"ל עבר לנשק אמריקני. מאותו רגע הפסיקה ישראל לנצח במלחמותיה.
הגענו לרגע האמת הקיומי. איראן צפויה לחדש את יכולותיה הבליסטיות לרמה של סכנה גרעינית והמרחק ליכולת גרעינית קצר מאוד.
לא צפוי שהאמריקנים יתייצבו שוב למערכה בהיקף מלא לצידנו.
כשאנו קושרים את קיומה ועתידה של ישראל לארה"ב לבדה, אנו שוקעים עמה.
ב-1948 הקים בן גוריון את המדינה חרף התנגדות ואמברגו של הנשיא טרומן.
ב-1967 תקף אשכול את המצרים חרף הפרת התחייבות התנגדות חריפה של הנשיא ג'ונסון.
ב-1981 תקף בגין את הכור העיראקי למרות התנגדותו החרפה של הנשיא רייגן.
בעולם הגדול תמיד גינו ולעיתים אף הפעילו סנקציות - אך כשפעלנו נכון וניצחנו, יישרו לבסוף קו עם האינטרס הישראלי.
ביום העצמאות הזה עלינו לשוב ולהבין כי העולם החופשי יתייצב לצידנו, כשיווכח שכפי שידענו בעבר כך גם כיום, אנו מסוגלים להגן על נפשנו, בעצמנו.
Forwarded fromמשה פייגלין Moshe Feiglin
1April 19, 2026 133
