שבוע טוב חברים וחברות,
אמש, במוצאי השבת, בכנס צעירים מטעם המפלגה הכלכלית, ראיתי משהו שקשה להתעלם ממנו.
מצד אחד - חדוות הנעורים.
אנרגיה. אמונה. רצון לבנות כאן עתיד. ברק בעיניים.
כמעט ונתקנאתי בהם. כי יש דבר אחד שלעולם לא אוכל לעשות - להיות צעיר. אולי אמשיך להיות צעיר בנפשי, אך זאת נחמה פורתא.
ומצד שני - ככל שהתארך הערב, ראיתי גם את הצער. את הייאוש.
הבנתי שהברק בעיניים נחזה היה כמעט כדמעות.
ברם, ראיתי גם התפקחות. בגרות. כי חלק מהצעירים חשים ומבינים משהו שהמערכת הפוליטית עדיין מתכחשת אליו - ויחד איתה התקשורת ומכונת הנדסת התודעה.
הם פתאום מגלים איזה גיהנום של חיים כלכליים בלתי אפשריים הותירו להם. הם מתחילים להבין ולהפנים את גודל החרפה.
והכי מביך ואבסורדי שאת החרפה הזאת, הוריהם מכחישים - במעשה ובמחדל...
ובעיקר - כשההורים משלשלים לקלפי את אותם הפתקים לאותם האנשים. ומרגישים שהם חכמים גדולים. דלים גאים שלא שרפו את הקול שלהם - אך הביאו על עצמם ועל ילדיהם... עוד מאותו הדבר!
https://youtu.be/O1zgd6D5OGQ?si=zoY-1rnBzkvj8KmP
רבותי!
אם לא נעשה שינוי אמיתי יוקר המחיה לא ירד. מי שיירד יהיו הצעירים!
ועד אז הם יעבדו יותר ויקבלו פחות.
יגורו בדירות קטנות וישלמו כסף גדול.
ישלמו על מזון יותר ויאכלו פחות.
ישלמו על תחבורה ולא יגיעו לשום מקום.
הגזלנים יעלו מעלה מעלה והצעירים שלנו ירדו מטה מטה. ובסוף חלילה גם ירדו מהארץ!
חלקם יגלו שהם כבר לא מאמינים בחלום הישראלי ההולך ומתרחק.
או, יותר נכון, יבינו שמנסים להרדים אותם כדי שימשיכו לחלום אותו. אבל יתעוררו לסיוט.
הם ואולי גם הוריהם, אחרי שישלמו מחיר כבד מנשוא, יבינו שאי אפשר לרצות שיהיה שינוי ולהצביע שוב ושוב לאותם אנשים שנכשלו במשך שנים!
אי אפשר לצפות לתוצאה אחרת כשממשיכים לבחור באותה שיטה, באותם קשרים ובאותם אינטרסים.
אנחנו צריכים מדיניות אחרת. עדכון גרסה כללי.
המפלגה הכלכלית מנסה להסביר לציבור כי צריך יותר תחרות. יותר יבוא. פחות חסמים. פחות מונופולים. פחות קומבינות.
ולשם כך חייבים להצביע לכלכלית!
כי כל שאר המפלגות "החדשות" מורכבות מאוסף של "חלקי חילוף ישנים".
היה מי שאמר כי "מה שטוב באירופה טוב לישראל"...
אך כמו שאמרתי היום לכמה חברים שהכוורת של בנט (ובראשה מיכל הלפרין) כבר הוגה את "רפורמת מה שטוב לבנט טוב למונופולים".
כי השאלה האמיתית היא לא רק מי מדבר על שינוי.
השאלה הנכונה היא מי באמת מסוגל לבצע אותו...
ומי היחיד שלא תלוי באנשים מושחתים ובכסף מלוכלך שלעולם לא יאפשרו לו לעשות זאת.
וכאשר בוחנים שותפויות פוליטיות, אג'נדות, אינטרסים, מצע וגיוס תורמים - במיוחד מקרב בעלי ההון והטייקונים - צריך כל פוליטיקאי באשר הוא לשאול שאלה פשוטה:
לא רק מה הוא עושה כדי לנצל אחרים, כנכס אלקטורלי, כמקור לכוח משחית, אלא מה הוא עושה כדי לשפר, לתקן ולסייע לבני אדם.
כי בעולם מתוקן אליו אנחנו שואפים להגיע, פוליטיקה היא לא רק עסק של מכירת חלומות. אלא היא שליחות ואמצעי.
אמצעי לייצר מציאות שבה האדם העובד לא נגרע שכרו ונגזל על ידי בנדיטים. ויש משפט וצדק המבטיחים זאת.
בפרשה שקראנו השבת יש תזכורת מדויקת לכך.
התורה מצווה:
"ביומו תיתן שכרו" - אל תדחה את המגיע לאדם העובד.
ובהמשך:
"לא תטה משפט גר יתום" -
אל תאפשר למערכת המשפט לשרת רק את החזקים ולתת להם לפגוע דווקא במי שאין לו כוח.
אלה לא רק פסוקים. אלה עקרונות מקודשים במדינה מתוקנת.
ובהפטרה נאמר:
"וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך"...
וחכמי התלמוד דרשו ואמרו:
אל תקרי "בניך" אלא "בוניך".
זה החזון.
הבנים הם הבונים. אלו שאמורים ללמוד וגם לבנות את בניינו של עולם.
ותפקידם של ההורים הוא לא לבגוד בעתידם של ילדיהם.
תפקידם לייצר עבורם מדינה שבה הילדים שלנו מתפתחים באמת ולא רק לומדים איך לשרוד את יוקר המחיה.
מדינה שבה הילדים שלנו יכולים ללמוד, לעבוד, להתפרנס, לקנות בית ולהקים משפחה - בלי שהמציאות הכלכלית תרסק אותם בדרך.
במלחמה הזאת, כביתר המלחמות ראינו שיש לנו צעירים לוחמים. ואם הם מתעוררים — הרי הם בלתי מנוצחים!
חבר מביא חבר.
גיבור מביא גיבור.
יחד בדרך אל הניצחון!
וזה המקום לומר תודה מיוחדת לערן דוד, ראש מטה הצעירים במפלגה הכלכלית!
והוא וכל החברים שהגיעו, שאלו, הקשיבו ובעיקר - שלא נכנעו לפחד.
הפחד לעשות שינוי.
אלו שעדיין מאמינים שאפשר לשנות.
הדור הצעיר לא צריך עוד פוליטיקאים שיסבירו לו למה אי אפשר!
הוא צריך אנשים שיגרמו לאפשרי לקרות, למרות המחסום הפסיכולוגי.
יוקר המחיה הוא לא גזרת גורל!
וזאת בדיוק הסיבה שהמפלגה הכלכלית כאן!
כי העתיד של הילדים שלנו לא צריך להיות עוד אות מתה או משפט גוסס במצע של פוליטיקאים כושלים.
הוא צריך דברי אלוהים חיים בנפשם של הצעירים עצמם ובכל נפש החפצה בשינוי עבורם ועבור כל עם ישראל!
היו ברוכים
