בס"ד
להצלחת ורפואת עם ישראל ובכללם יפה בת אשרת, יצחק בן יפה
להצלחת כל חיילי ושומרי עם ישראל
להבדיל לעילוי נשמת נפטרי עם ישראל
חיזוק יומי - טו' אלול
פרשת - "כי תבוא" - ושמחת בכל הטוב
בעיירה קטנה באירופה גר חקלאי פשוט בשם אלתר. אלתר ניהל כרם ענבים קטן שעבר אליו בירושה מאבותיו. השנים לא האירו לו פנים. הוא היה ערירי, גבו היה כפוף משנים של עבודה קשה, והכרם שלו הניב בקושי רב ענבים קטנים וחמוצים.
שנה אחת בצורת קשה פקדה את האזור, ולאחר מכן הגיע ברד כבד שהרס את רוב הכרמים בעיירה.
החקלאים העשירים ישבו בבתי המרזח ובכו על מר גורלם ועל ההפסדים העצומים שלהם.
אלתר, למרות שכרמו נפגע קשות, לא איבד את התקווה. מדי יום הוא יצא לשטח, פינה את האבנים, השקה את הגפנים המעטות ששרדו וטיפח כל אשכול כאילו היה אוצר.
בסוף העונה, בעוד שאר החקלאים ויתרו לחלוטין על הבציר, הצליח אלתר להפיק מהענבים הבודדים שנותרו לו חצי חבית של יין. היין לא היה משובח, והכמות הייתה קטנה מכדי למכור אותה ולהתפרנס.
ביום שישי, לקראת שבת, מילא אלתר גביע בחצי מכמות היין שנותרה לו, לבש את בגדי השבת, והלך לבית הכנסת. לאחר התפילה, ניגש אליו אחד העשירים של העיירה, שכרמו הגדול נהרס בברד.
העשיר הציץ בגביע של אלתר ולגלג: "אלתר, על מה אתה שמח? כל העיירה באסון. הכרם שלך כמעט מת, אין לך מה למכור, ויש לך ביד בקושי חצי גביע של יין חמוץ. על מה יש לך להודות?"
הביט בו אלתר בעיניים מאירות וענה: "אתה מסתכל על מה שאין, ואני מסתכל על מה שיש. נכון, הברד הכה והבצורת ייבשה. אבל הגפן הזו נלחמה. ואני נלחמתי יחד איתה. חצי גביע היין הזה הוא לא סתם משקה, הוא עדות לחיים, למאמץ, ולחסד של ה' ששמר לי על משהו. העשירים בוכים על האחוזות הגדולות שהפסידו, ואני שמח על חצי הכוס שזכיתי להציל בזכות עבודה קשה".
אלתר חזר לביתו, קידש על היין בשמחה עצומה, והשכנים העידו שמעולם לא שמעו שירת "שלום עליכם" שמחה ומרגשת כל כך כמו שיצאה מביתו באותו לילה.
וְשָׂמַחְתָּ בְכׇל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כו, יא)
פרשת כי תבוא מלמדת אותנו שיעור רוחני עמוק דרך מצוות הביכורים:
להודות על ההתחלה, לא רק על הסוף:
החקלאי מביא למקדש את הפירות הראשונים, הנקראים "ביכורים". הוא לא מחכה לסוף העונה, כשהאסמים שלו יהיו מלאים עד אפס מקום והוא ירגיש בטוח ועשיר. התורה דורשת ממנו לעצור מיד בהתחלה, כשבידו רק סל קטן עם פירות בודדים, ולומר "תודה!"
"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" השמחה אינה באה בגלל שפע מושלם, כי אין שפע מושלם בעולם הזה, אלא של היכולת לזהות את נקודות האור, את "חצי הכוס המלאה", ולהודות עליהן מעומק הלב.
קל מאוד להודות על המוגמר, כשהפרויקט הצליח, כשהכסף נכנס לחשבון, או כשסיימת תואר.
מצוות הביכורים מלמדת אותנו להודות על הניצנים, על היכולת, ועל עצם הדרך.
לעיתים האדם שרווי בתסמונת "האושר הדחוי": "כשאסיים את התואר, אהיה שמח."
"כשנקנה בית, ננשום לרווחה."
"כשהילדים יגדלו, יהיה לנו שקט."
אל תחכה לסוף העונה, אל תחכה שהמחסנים שלך יהיו מלאים בתבואה ותדע בדיוק כמה כסף תרוויח השנה. ראית תאנה אחת שהבשילה? קשור עליה חוט, סמן אותה, ועלה איתה לירושלים כדי להודות.
אם לא תדע לשמוח בצעד הראשון, תגיע לסוף התהליך עייף, וכבר תחפש את היעד הבא בלי ליהנות ממה שהשגנו.
לא צריך שלמות כדי להודות. אם תחכה שהכל יהיה מושלם כדי לומר תודה, לא תגיד תודה לעולם...
החכמה, האמונה והביטחון שיש לך יביאו אותך לדרגה של להודות כבר עכשיו, על דברים קטנים, על נשימה שאתה נושם כרגע...
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, שבת שלום, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!
זמני כניסת ויציאת השבת:
ירושלים - 19.45-18.32
תל אביב - 19.47-18.48
חיפה - 19.47-18.40
באר שבע - 19.46-18.39
צפת - 19.47-18.38
אילת - 19.44-18.36
