כשכלכלה הופכת לכלי לחץ 🌎
טור דעה שפורסם היום בבלומברג טוען שהמדיניות הכלכלית האמריקאית בחצי הכדור המערבי נשענת יותר ויותר על כפייה ופחות על בריתות. לפי הכותב, שיחות הסחר שהתפוצצו מול קנדה נוהלו פחות כמשא ומתן בין שתי שותפות ויותר כדרישה של צד חזק מצד חלש. לדברי ראש הממשלה הקנדי, ברגע האחרון הועלו דרישות שנגעו למדיניות הפנים של קנדה ולתעשיית הרכב המקומית.
ההשוואה למוסקבה 🇷🇺
הכותב מקביל את הגישה הזו לתפיסה שמוסקבה מפעילה מול שכנותיה מאז אמצע שנות האלפיים, שלפיה מדינות בסביבתה אינן רשאיות לקשור את כלכלתן או את מדיניות הביטחון שלהן לגורם אחר. בפועל, כך לפי הטור, הלחץ הכלכלי הוביל לתוצאה הפוכה. מדינות שנחשפו לעומק התלות שלהן פעלו לפזר אותה בין שווקים וספקי ביטחון חלופיים.
מה מראה הגרף 📉
הגרף מציג את משקלה של רוסיה בסחר של ארבע שכנות לשעבר, בהשוואה בין שנת 2000 לשנת 2021. באוקראינה נרשמה הצניחה החדה ביותר, כשחלקה של רוסיה בייצוא ירד לרמה של 5.1% לעומת 24% בתחילת התקופה, ובייבוא לרמה של 8.4% לעומת 42%. גם במולדובה ובגאורגיה נרשמה ירידה משמעותית, בעיקר בצד הייצוא לרוסיה. ארמניה היא היוצאת דופן, ובה משקלה של רוסיה בסחר דווקא עלה בחדות לאורך התקופה.
ארמניה כמקרה מבחן ⚖️
דווקא ארמניה, שנחשבה שנים ארוכות לבעלת הברית הצייתנית ביותר, נמצאת כעת בשינוי כיוון. הממשלה הקפיאה את השתתפותה בברית הביטחון בהובלת מוסקבה, התוכנית הממשלתית החדשה כבר אינה מגדירה את רוסיה כשותפה אסטרטגית, וראש הממשלה הצהיר על כוונה להגיש בקשה להצטרפות לאיחוד האירופי ולקיים על כך משאל עם. בתגובה הוטלו מצד רוסיה הגבלות ייבוא נקודתיות, לצד דרישה להקדים את מועד משאל העם.
השורה התחתונה של הכותב 🧭
לפי הטור, שני עשורים של לחץ כלכלי לא חיזקו את מעמדה של רוסיה אלא שחקו את כוחה הרך מול שכנותיה, בניגוד למודל שבו מעצמה בונה שותפות משגשגות שאיתן היא סוחרת. המסקנה שהוא מציג היא שאימוץ אותה גישה מצד וושינגטון כבר דוחף בעלות ברית בצפון אמריקה ובאירופה לצמצם את התלות שלהן בשוק האמריקאי ובמטריית הביטחון שלו.
מקור: בלומברג
הצטרפו עכשיו לכלל עדכוני שוק ההון בטלגרם🔗
האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות
3
