הדיווח בוושינגטון פוסט לפיו מפקדים בכירים התריעו בפני מזכיר המלחמה הגסת' כי חידוש המלחמה באיראן "אינו בר-קיימא" ("unsustainable"), הוא עדות חותכת להמשך קיומו של דיפ-סטייט אמריקני גם תחת ממשל טראמפ.
האמת המבצעית היא שארה"ב בהחלט יכולה לחדש את המלחמה באיראן ולנצח בחזיתות אחרות אם יידרש ממנה - אלא שהמחיר יהיה גבוה יותר (כנראה לא באופן דרמטי, אך ניתן להתווכח על ההגדרה הזו).
אבל הנקודה החמורה באמת קשורה בהתנהלות הארגונית: מפקדים יכולים ואף מחויבים להעביר את דעתם המקצועית הכנה לדרג הנבחר, אך ההדלפות המגמתיות, החוזרות והנשנות הן ניסיון בוטה ושקוף לכפות על נבחרי הציבור את דעתם של פקידים ממונים, באמצעות מניפולציות של דעת הקהל.
ההנחה המגולמת בהתנהלות זו היא היסוד הרעיוני שעליו נשענת כל תפיסת הדיפ-סטייט: שנבחרי הציבור אינם כשירים לקבל החלטות גורליות, כי הציבור שבחר בהם אינו כשיר לכך; על כן יש להציל את הציבור מעצמו, באמצעות הפקעת חופש קבלת ההחלטות לטובת קבוצה קטנה של "אנשי מקצוע", שכביכול מתמחים בכך.
האנשים הללו סבורים כי הם משרתים את האומה, אך בפועל הם רוצחיה השקטים של הדמוקרטיה.
