הפסד כמו ההפסד אתמול גורם לכל אוהד לחוש תחושות קשות ובצדק.
קבוצה שמצהירה שהיא מגיעה לעונה הקרובה בכדי לזכות באליפות לא יכולה להראות כמו שהיא נראתה אתמול ולחטוף תבוסה שיכלה להסתיים בתוצאה גבוהה יותר לטובת נתניה.
ההחלטה של אלמוג כהן לרדת לקווים היא צעד שבעצם גרם לאלמוג להבחן שוב מחדש על הכל - על היכולת לנהל סגל, להוביל אימונים, לנהל משחק וכל מה שמאמן נדרש.
מאמן חדש, הכל מתחיל מאפס.
זו החלטה שאלמוג יהיה חייב להוכיח שהייתה לה הצדקה - ברור שכרגע בטח אחרי תבוסה הכל נראה קודר וכל הביקורות מוצדקות.
אלמוג קרס אתמול, הוא רחוק מאוד מלהראות בפרקטיקה את בית"ר שהוא מדבר עליה בתאוריה - זה נראה רע מאוד.
מאמן שרוצה להצליח חייב לדעת לעשות התאמות ולא לשחק לידיים של היריבה שמנצלת ב100% את החולשות של הקבוצה שלך.
לפני שאני אגע במשחק אתמול חייבים להתייחס למה שהוא הגורם החשוב ביותר בכדי לגרום להצלחת המועדון: השקעת הבעלים.
אברמוב בולם כל תשלום מעבר לתקרת השכר שלו סביב ה350 אלף יורו לשחקן.
דמי העברה? הצחקתם אותי. במקסימום דמי השאלה. וגם אם אלה דמי העברה זה ממש נמוך.
קשה להתנהל בשוק ההעברות כאשר זו המדיניות. כמה אפשר לסמוך על מציאות בחינם?
במשך שנים אני טוען שוב ושוב ושוב שאברמוב לא משקיע שקל בקבוצה וזה לא השתנה - מועדון שמתנהל ב100% מההכנסות הטבעיות שלו - וגם מבלי שהבעלים משקיע כסף מכיסו הוא מציב תקרת השכר והגבלה על דמי העברה - קשה מאוד לאורך זמן לפגוע בכל זר שיגיע.
גם הקולומביאני כבר שבוע וחצי במו"מ על גרושים.
גדראני וקרבאלי? כל הקיץ הוא גורר אותם במו"מ מייגע.
את יונה? הוא ימכור רק בכדי להכניס עוד כסף. להוציא? חלילה.
בנוסף הניסיון של החלאות שניסו לפרוץ למגרש אתמול ולפוצץ את המשחק - בגלל שאוהדי נתניה בצד השני זרקו חפצים.
מה הקשר שלכם לבית"ר בכלל?
ארגון אוהדים שבטוח שהוא חסין מהכל ולמעשה מקבל גיבוי מהבעלים - ימשיך לעשות ככל העולה על רוחו.
ימשיך לקבל קדימות בכרטיסים למשחקי חוץ ולהיות בעלי הבית בפועל וכל זה כשהם גורמים נזקים אדירים למועדון - תדמיתיים וכלכליים.
בית"ר תספוג קנסות, הורדת נקודות - זה שולי, הם הדבר המרכזי בעיניי עצמם!
ולמשחק עצמו - כבר במחצית הראשונה ראינו את בית"ר רעה מאוד, רכה ולא קיימת בכל חלקי המגרש.
גם השער של וורקו היה לא יותר משמחה רגעית.
נתניה ניצלה את האיבודים הרבים במרכז המגרש של וורקו, אינו ויוספי ושיחקו על מעברים מהירים לעבר בילו ודאבו שפשוט חגגו עלינו.
אלמוג רואה את שדו מתמודד מול בילו לבד - ולאחר ההוצאה של קאלו שלמרות שהיה רע מאוד סייע לשדו על קו שמאל החלה הקריסה.
השערים השני, השלישי והרביעי - היו העתק הדבק.
מאמן כבר לאחר השער השני מכניס את מוזי לכנף שמאל בכדי לסייע לשדו על הקו.
זה נגמר בחגיגה על הראש של שדו.
כמובן שאי אפשר להפיל הכל עליו - זה היה משחק שבו ראינו שאין משחק הגנה לבית"ר בכלל - בכל חלקי המגרש.
שועה שוב לא פותח את העונה, מגיע כאילו הוא שחקן קצה בסגל - נראה כמו צל של עצמו.
מהקפטן הדרישה שלי היא גדולה מכל השאר.
לא שכל השאר הופיעו - אבל זה כבר לא הגיוני ששוב הקפטן לא מופיע לפתיחת העונה.
אינו נראה פשוט זוועה - זה מזכיר באופן מצמרר את מקרה סורו - שחקן שהגיע על תקן בעל הבית במרכז המגרש ופשוט קרס.
הקשר הנוסף היה חייב להיות פה כבר לפני חודשיים, חודשיים!
בסוף שחקנים יכולים לא להגיע למשחק כזה או אחר - אך להראות ככה? זה בעיקר על המאמן.
אלמוג יכול לדבר הרבה על הרצון שלו לראות קבוצה לוחצת, דינמית, קבוצה שמתנפלת על היריבה וכזו שתהיה דומיננטית - כל זה לא שווה דבר כאשר מצד אחד השחקנים פשוט כושלים בליישם את מה שנדרש מהם ומצד שני המאמן מסרב לראות כיצד הוא משחק לידיו של המאמן היריב שניצל את כל החולשות של בית"ר.
איבוד במרכז המגרש? כדור קדימה לשחקנים המהירים למעלה בילו ודאבו.
עכשיו ברור שמה שהיה על המגרש זה בראש ובראשונה על אלמוג וגם על השחקנים.
וגם חיבור שבו כלל שחקני בית"ר ביום רע ושחקני נתניה חדים יותר, רעבים יותר וראשונים לכל כדור.
⬇️⬇️
