[המשך מהודעה קודמת 👆]והאבדות בנפש וברכוש יהיו קשות.
מעבר לזה, דמיינו את מפח הנפש מתפקודו הלקוי של גנרל שלא התכונן כשורה להתמודדות עם המערך המבוצר.
כשיחידותיו ייתקלו בשדות מוקשים ותתעכב התקדמותן, הוא יגער בלוחמים ויתאכזב מתפקודם, וכל זאת רק משום שלא הכיר את המערכת המסובכת שאיתה נדרש להתמודד. לעיתים הקצב האיטי נגזר פשוט מהפיזיקה, ולא מהיעדר מוטיבציה.
בקיצור, ללא תיאום ציפיות מבצעי רציני, התסכול מהצבת הישגים לא-ריאליים רובץ לפתח.
העיוורון ביחס להיערכות האויב אף מוליד קרקע פורייה לפשטנות, פיזור הבטחות על קצב מהיר ו'שטיפת יעדים' כפי שהיה במלחמת ששת הימים, תוך התעלמות מוחלטת מאופיו של שדה הקרב החדש.
ב.
בין שדה הקרב למערכת הציבורית
כך הדבר גם במערכה הציבורית מול מערכת המשפט והמנגנונים המכונים "דיפ סטייט".
שנים רבות התרגל הציבור למדוד הישגים במונחים של 'כיבוש היעד'; האם עבר החוק הספציפי? האם מינוי מסוים הושלם? אולם מערכות כוח מושרשות אינן נשענות אך ורק על החוק היבש, אלא על שרשרת ענפה של "ביצורים" היקפיים קשים לזיהוי ולטיפול בדמות תקנות, צווים משפטיים, חוות דעת של ייעוץ משפטי עוין ופרוטוקולים בירוקרטיים סבוכים, טרחניים וארוכים כאורך הגלות.
מול מערך מבוצר כזה, ניסיון "לכבוש את היעד" במכה אחת מסתיים פעם אחר פעם בהתנגשות בחומת בטון ובנסיגה לאחור.
ג.
המלאכה המפרכת של פירוק המוקשים
התבונה האסטרטגית דורשת שינוי פרדיגמה:היעד האמיתי בשלב זה הוא פירוק הביצורים עצמם.
המלאכה הזו - בדיוק כמו עבודת חיל ההנדסה - אינה פוטוגנית. היא אינה כוללת הנפת דגלים על ראש ההר, והיא אינה מייצרת כותרות דרמטיות של ניצחון מוחלט בטווח הקצר. זוהי עבודה עקבית, זהירה ולא פעם אפורה מאוד. היא מתאימה ללוחמים קשוחים היודעים לבצע עבודה שחורה ובעיקר בעלי ענווה גדולה.
איש ציבור שיבקש מקום בהנהגה יצטרך להוכיח שהוא מבין את המלאכה. לא משנה באיזה תחום במרחב הציבורי יבחר להתמקד, לעולם הוא יצטרך ללמוד את מערכת הביצורים המכונה בלע"ז "דיפ סטייט".
ד.
להעריך את מפרקי הביצורים
הגיעה העת להשתחרר מסיסמאות ריקות על ניצחונות בזק, ולהביט בעיניים פקוחות על השדה המורכב.
ראוי להעניק את מלא ההערכה לכוחות הפועלים בשקט, לעיתים הרחק מאחורי הקלעים, באומץ, בקור רוח ובמקצועיות ללא פשרות במלאכת פירוק הביצורים.
קצב ההתקדמות קשור בקשר הדוק לכמות המכשולים ואיכותם. זוהי לא נסיעה חלקה על אוטוסטרדה; זוהי תנועה מורכבת שמהירותה נעה בין 1 ל- 5 קמ"ש.
רק לאחר שהביצורים יפורקו והמוקשים ינוטרלו אחד אחד, היעד עצמו ייפול - בסופו של דבר - כפרי בשל.
ה.
מלכודת הגנרל בפוליטיקה
הסכנה הזו מוחשית במיוחד בזירה הפוליטית. מועמד לכנסת - גם, ואולי דווקא, בשל היותו גנרל בעברו - שידבר גבוהה-גבוהה על "כיבוש היעד" מבלי שהוא מבין לעומק את הביצורים הסבוכים שמולו, עושה שקר בנפשו ועושה שקר בבוחריו.
לצעוק שוב ושוב ולהצהיר על כוחותיך המתמודדים עם מערכת ביצורים סבוכה אינו מעיד בהכרח על מנהיגות, אלא אם כן גם הם בעצמם אינם מודעים לקיומה ("מי שיבחר את הרכב הוועדה חייב להיות סולברג ועמית לדעתי" — כך אמרה ללי דרעי ביחס לוועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי שבעה באוקטובר, ובכך תיארה את הפלונטר של הימין הסטרילי המתהדר בכינוי הימין הערכי).
כשגנרל חדש בפוליטיקה מכוון לימין הסטרילי, שוחר טוב, שאינו מעוניין בהתלכלכות מוגזמת ובעסקנות אפורה ומשתוקק לרעיונות גדולים ולמנהיגות נקייה - הציבור ממילא נוטה להימשך לרטוריקה המבטיחה "הסתערות נקייה" וכיבוש מהיר של היעד. בכך הציבור מכשיל את מנהיגו, ומנהיגו מכשיל אותו בתנועה מעגלית המזינה את עצמה.
ו.
הדרך אל השינוי אינה עוברת דרך הנמכת השאיפות, אלא דרך עדכון התפיסות. כך, הדרך אולי תנוע בקצב של 1–5 קמ"ש, אך היא תבטיח שהיעד לא רק ייכבש, אלא גם יישאר בידינו לאורך זמן.
'סוללים דרך'
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
