א.
במלחמה האחרונה עלתה קרנם של חיל ההנדסה ומפעילי הצמ"ה באופן מיוחד. זה מלמד אותנו משהו עמוק על המערכות הציבוריות שלנו:מסתבר שדווקא חיל אפור וחסר ברק, שעושה עבודה שחורה ומפרכת, מסמל - אולי יותר מכל - את עיקרו של האתגר הלאומי שלנו: פירוק הביצורים. ועל כך ראוי החיל הזה לכל המחמאות.
על פי התפיסה הצבאית הקלאסית, מפקד מוצלח היה שם את כל כובד המשקל על ה'יעד' - מוצב מרכזי, גבעה שלטת או מפקדת אויב שכיבושם מסמל את הניצחון.
אולם ככל ששדה הקרב הופך מורכב ומבוצר יותר, מתבררת אמת אסטרטגית שונה: הקרב האמיתי כמעט אף פעם אינו ניטש על היעד עצמו, אלא על מעטפת הביצורים, שדות המוקשים וקווי ההגנה הסובבים אותו.
אם בעבר היה היעד מקום מרכזי וגלוי לעין, עם אנטנות פיקוד ושליטה המוצבות בראשו, כיום היעד מצוי במקום סתמי, מוסווה, קשה לזיהוי ומורכב לתכנון. אי-היכרות עם מערכת הביצורים של האויב - רק משום שאינה 'היעד' עצמו - אינה דבר של מה בכך. ללא היכרות אינטימית עם המודיעין ותכנון קפדני להתמודדות עימו, לא ניתן לעמוד במשימה,
[המשך בהודעה הבאה 👇]
