האם יאיר גולן באמת גיבור? / מאת: הרב איתי אסמן
1️⃣ ניכוס הגבורה והנרטיב התקשורתי
מאז אירועי טבח שמיני עצרת, מופעלת מכונת יחסי ציבור משומנת במטרה לקבע נרטיב ציבורי ברור: יאיר גולן הוא הגיבור הבלתי מעורער של פרוץ המלחמה. מחנה השמאל רוכב על העובדה שגולן ירד לשטח וחילץ אזרחים מהתופת. כבר בשבועות הראשונים למלחמה, עוד בטרם התפזר עשן הקרבות, ירדו צוותי צילום מלווים במצלמות כדי לתעד ולהפיק סרטים (כפי שנעשה על אלופים מהשמאל דוגמת נועם תיבון וישראל זיו) במטרה לצרוב בתודעה את דמותם כגיבורים לאומיים.
הצלת חיים זהו מעשה ראוי לשבח, אך חובה להניח אותו בתוך ההקשר הראוי. באותו בוקר של טבח שמיני עצרת, זינקו לדרום אלפי גיבורים, אזרחים, אנשי מילואים, שוטרים וחיילים שחירפו את נפשם כדי להגן על עם ישראל, זאת במקביל להתייצבות בצפון כדי להחזיק את קו ההגנה מול חיזבאללה. כולם עשו מעשי גבורה עילאיים, רובם ללא מצלמות וללא מערך יחצנות. יש כאן תופעה מוכרת של ניכוס ערכים – נטייה למסגר את הגבורה כאילו היא שייכת אך ורק למחנה פוליטי מסוים. לשם השוואה, חבר הכנסת מהימין אלמוג כהן חתר והסתער אף הוא להילחם פנים אל פנים מול מחבלים שחדרו לאופקים באותו בוקר, אך איש אינו מכתיר אותו בתואר "הגיבור" או טוען שמעשיו הופכים אותו לראוי להנהגת המדינה. הכתרים הללו נשמרים בקפידה לאנשים הנכונים בלבד.
2️⃣ אינפלציה במושג "גיבור" והסכנה שמאחורי ההילה
כדי לענות על השאלה למי מגיע התואר "גיבור", עלינו להיזהר מאינפלציה בערכו של המושג. אי אפשר לנתק את המעשה הבודד ממפעל חייו של האדם. רוב חייו הבוגרים של יאיר גולן מוקדשים לפעילות המנוגדת לאינטרסים של מדינת ישראל, הוא אפילו מערער על צדקת הדרך של הצבא שבו שהוא שרת שנים רבות. אדם שכסגן רמטכ"ל השווה תהליכים בחברה הישראלית לגרמניה הנאצית, ששילהב וליבה סרבנות, שמטיח בחיילי צה"ל בזמן מלחמה האשמות מוסריות קשות ומתייג אותם כרוצחי תינוקות, מספק במו ידיו תחמושת חיה לאויבינו בעולם ומסב נזקים בינלאומיים המצוטטים בשקיקה על ידי שונאי ישראל.
לא ניתן לנתק את הנזק התדמיתי הזה מהאג'נדה המעשית והמסוכנת שהוא מקדם: שאיפה לסגור מכינות קדם-צבאיות תורניות – אלו שגידלו את מיטב הגיבורים והלוחמים שמסרו את נפשם בשבעה באוקטובר – לצד ניסיונות בוטים לפגוע בחופש הביטוי, והרצון להקים מדינה פלסטינית, קרי מדינת טרור בלב ארצנו. מעשה גבורה אחד או שירות צבאי אינו מוחק מסלול חיים שלם של נזק. בדומה לכך שאם דמות היסטורית שלילית ורודנית הייתה מצילה חיים של כמה אנשים, איש לא היה שוקל להכתירה כגיבורה בעקבות מעשה זה. אדם נידון על פי רובו. העתיד שגולן מייחל לו – הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה תוך סכנה ביטחונית אדירה – שומט את הקרקע תחת הניסיון למתג אותו כסמל לאומי. התואר "גיבור" שמור לאנשים מיוחדים במינם שזהו סך כל פועלם, וגולן לא ייזכר ככזה.
3️⃣ מלכודת הטהרנות והדתיים השימושיים
אלפי לוחמים עשו מעשי גבורה פנומנליים לאורך השנים, חזרו לשגרת חייהם ולא הפכו את המעשה לקמפיין פרסומי מתמשך. העיסוק האובססיבי בגבורתו של גולן נועד בראש ובראשונה לטשטש את עמדותיו הפוליטיות הקיצוניות ולהכשיר אותו כדמות ציבורית לגיטימית ואף קונצנזואלית.
למרבה הצער, ישנם אנשי ימין ודתיים המבקשים להצטייר כ"טהרנים" ונופלים בדיוק למלכודת הזו. הם מקפידים לפתוח כל דיון בשבח גבורתו של גולן, מתוך מחשבה שהם מעצבים שיח הוגן ומורכב. בפועל, הם משמשים כדתיים שימושיים. השמאל ממנף את דבריהם כדי להראות ש"אפילו הדתיים מודים שגולן גיבור". ברגע שאותם טהרנים עוברים לשלב הביקורת ומנסים להתריע על דעותיו המסוכנות, אף אחד כבר לא מקשיב להם. הקשב הציבורי כולו שאוב להילה שנבנתה סביבו, ולביקורת אין כל משמעות. אותם כותבים וידענים שחושבים כי הם "מעצבים את השיח" ברשתות החברתיות, משלים את עצמם. הם אינם מעצבים סדר יום ציבורי; הם רק כלים משניים, מהדהדים חסרי השפעה במכונת התעמולה של השמאל, אשר מיהרה לקבע את הנרטיב עוד בטרם הסתיימה המלחמה.
לאמת יש תמיד הקשר רחב. ההקשר הרחב כעת הוא שגולן מתמודד לפוליטיקה ונעזר בצוות יחסי ציבור יוקרתי שעמל על מיתוגו. התעלמות מהקשר זה והתעסקות במעשה גבורה בודד – תוך מחיקתם של אלפי גיבורים אחרים – היא טעות מרה הפוגעת במושג הגבורה ובהקשרו ביחס לקריסה של תרבות הגנרלים הפרוגרסיבים שמייצג גולן. המבחן האמיתי להנהגה אינו טמון בהתרפקות על אירוע נקודתי, אלא בשאלה מי באמת נאבק על עתידה וביטחונה של מדינת ישראל בראייה רחבה ומפוכחת. מי שפועל באופן אקטיבי ושיטתי לפגיעה בחוסן הלאומי, בזהותה היהודית של המדינה ובלוחמי צה"ל – לעולם לא יוכל להיקרא גיבור.
הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה
45
10
5
1
1September 6, 2026 2.2K 7 6
