*האם עופר וינטר הוא איש ימין? חילופי ההגמוניה וגודל השעה (חלק ב')* / מאת: הרב איתי אסמן
בעקבות פרסום החלק הראשון של המאמר, הוצפתי בעשרות תגובות והודעות. חלקן שיבחו את הדברים, חלקן העלו שאלות נוקבות, ומעט תהו בזעם: "כיצד אתה מעז לכתוב שעופר וינטר הוא איש שמאל?". מי שזעק זאת כנראה לא קרא את הדברים, שכן מעולם לא נטען שם שוינטר הוא איש שמאל. *הדיון התמקד בהגדרת המושגים ימין ושמאל בעת הנוכחית, תוך חידוד הטענה שמאבק הימין כיום נסוב סביב ריבונות העם וסוגיית המשילות.* וינטר אולי אינו איש שמאל, אך העובדה שאינו ניצב בחזית המאבק על ערכי הימין הללו, מעמידה בספק כבד את הגדרתו כאיש ימין מובהק.
1️⃣ *להתעלות לגודל השעה*
כדי להבין את התמונה המלאה, חובה להישיר מבט אל המציאות ההיסטורית שאנו חווים. *המערכות הפוליטיות הקרובות אינן עוד סבב בחירות נקודתי, אלא המשך ישיר של מאבק עמוק על חילופי הגמוניה ואליטות*. אנו נמצאים כמעט חמישים שנה מאז המהפך של בגין, אך רק כעת נבחרי הציבור מקבלים את האומץ הנדרש כדי לחולל שינויים אמיתיים גם בעולם הפקידות ובמוקדי הכוח הלא-נבחרים. *זוהי הסיבה להשתוללות חסרת התקדים של השמאל ושל מחאות קפלן* – לפני המלחמה, במהלכה וגם בימים אלו. הם מבינים היטב שהכוח נשמט מידיהם אל מול עם ישראל שהולך ומתעלה, הופך למסורתי יותר ודורש את מקומו הראוי בעמדות המפתח. *זהו גודל השעה, במובן ההיסטורי והרוחני כאחד*. למרבה הצער, עופר וינטר אינו מדבר כלל במונחים הללו, אינו מתעלה לגודל האירוע, ונראה כי הוא מנותק מהרצון העמוק של העם למשילות אמיתית.
2️⃣ *העיוורון כלפי הדיפ-סטייט ומרד הגנרלים*
הצהרתו האחרונה של וינטר באצטדיון בלומפילד המחישה את הניתוק הזה היטב. וינטר עלה לבמה והצהיר קבל עם ועדה כי לא יסכים להתאחד עם אף גורם שלקח חלק במחדל טבח שמחת תורה. על פניו, עמדה מוסרית ונחרצת. אך *כשבוחנים אותה לעומק, מגלים שהיא מפנה אצבע מאשימה אך ורק כלפי הממשלה והדרג המדיני. האמירה שלא נאמרה שם מהדהדת הרבה יותר*: היכן הביקורת על שופטי בית המשפט העליון? היכן הדרישה לניקוי אורוות במערכת הביטחון ובמטכ"ל?
וינטר אולי מדבר ביטחונית על הכרעת האויב, אך מתעלם לחלוטין מ"מרד הגנרלים" – אותה תופעה מסוכנת שבה אלופים ופקידים בכירים הדירו את הדרג המדיני מקבלת החלטות גורליות במשך שנים, מגמה שהגיעה לשיאה בבוקר השבעה באוקטובר כשהדרג הצבאי כלל לא טרח לעדכן את ראש הממשלה. הוא אינו מציג שום חזון לתיקון המערכות הרקובות הללו ביום שבו ייכנס לתפקיד. *למעשה, הוא מאמץ את השיח המאפיין את השמאל: הטלת כל האשמה על נבחרי הציבור, תוך מתן חסינות מוחלטת לפקידות*. המקסימום שהוא יעשה הוא הסתתרות מאחורי ׳שיח הסימטריה׳ השטחי לפיו כל הדרגים אשמים באותה מידה. האם הוא יקרא לחקור את מערכת המשפט?
מעבר לכך, מסתתר כאן כשל פוליטי צורם: הרי אם וינטר יגרד ארבעה או חמישה מנדטים, הוא ייאלץ לשבת ולהרכיב קואליציה עם אותה ממשלה בדיוק. האם ביום שאחרי הבחירות הם יפסיקו להיות אחראים לטבח בעיניו?
3️⃣ *פוליטיקת זהויות ומלכודת היועצים*
נדמה כי וינטר הפך מאדם אותנטי וקצין מסתער, לפוליטיקאי המנווט על ידי יועצי תקשורת שמלמדים אותו כיצד "להיראות טוב". הדבר ניכר היטב בסוגיית גיוס החרדים. *בעבר הלא רחוק, כשהיה איש אותנטי, הדגיש וינטר בחוגי בית כי סוגיית הגיוס חייבת להיפתר בהידברות בלבד, ולא בכפייה*. אולם, מרגע שצוות היועצים נכנס לתמונה, הקו השתנה דרמטית. לפתע הוא מציב אולטימטומים, מסרב להיכנס לממשלה ללא חוקים כאלו ואחרים, ורוכב על הגל הפופוליסטי של ה"הכה בחרדים" כדי לקושש קולות.
עצת אחיתופל נוספת של יועציו מתבטאת באימוץ מוחלט של פוליטיקת זהויות שטחית. הרשימה המסתמנת סביבו נראית כמו ליהוק תבניתי וקר: אֵם שכולה, נציג ערבי, נציג מהפריפריה, מילואימניק. אסופה של אנשים שנועדה לייצר תמונה יפה, מבלי שלאף אחד מהם תהיה מדיניות סדורה או משנה מהותית להציג בפני הציבור בשום תחום. במקום חזון אסטרטגי, אנו מקבלים גרסה פוליטית של "היפים והאמיצים" – חיוכים נטולי עומק המעידים על שטחיות רעיונית מדאיגה וריאיונות מביכים. רק חסר ברשימה חרדי ליברלי שיסביר שהוא החרדי האמיתי שמתגייס לצבא, ולא כמו שאר החשוכים והפרימיטיביים שלא מייצגים את המגזר.
19
3September 3, 2026 818 4
