מַעְרוּף מהשמיים.
נשאלתי אתמול בלינקדאין על החרם של הולנד - והאם הצעד הישראלי לגרש את הנציגים שלהם ממרכז התיאום בקריית גת הוא אפקטיבי או רק למראית עין.
במהלך הצלילה לפרטים, התגלה הסיפור האמיתי: החרם ההולנדי חזר אליהם (ולפלסטינים) כמו בומרנג.
הנה הסיפור-
הכל התחיל כשישראל הודיעה על גירוש נציגי הולנד ממרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) בקריית גת - המקום שדרכו אירופה מנסה להשפיע על השטח ולנהל את התיאום האזורִי.
הסיבה? תגובה ישירה לצו החירום ההולנדי החדש שאישר חרם מסחרי מלא על סחורות מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים והגולן.
על הנייר, ההולנדים והאיחוד האירופי ניסו להגיד: "אנחנו מכוונים רק נגד ההתנחלויות הישראליות, לא נגד הפלסטינים".
הם אפילו מחזיקים בהסכמי סחר נפרדים מול הרשות הפלסטינית.
אבל פה התיאוריה האירופית פגשה את המציאות בשטח- והתפוצצה.
כשזה היה רק סימון מוצרים, האירופים שלטו בארוע - אך ברגע שהולנד עברה לאיסור יבוא מלא שכולל סנקציות פליליות על יבואנים, הפטיש הבירוקרטי הכה בכולם:
1. מזרח ירושלים: עסקים פלסטיניים שם רשומים במערכת המס הישראלית ולא יכולים להוציא תעודת מקור פלסטינית. מבחינת המכס באירופה, המיקוד שלהם מסומן כשטח תחת שליטה ישראלית - והייצוא שלהם נחסם.
2. שטחי C: שרשראות האספקה מעורבבות. מפעל פלסטיני משתמש בבית אריזה, חומרי גלם או שילוח שעוברים דרך תשתיות ישראליות. המכס באירופה לא מפריד - הוא פוסל לפי מיקוד ונתיב.
3. אפקט הצינון: יבואן הולנדי שקונה מהאזורים האלו - מסתכן בפלילים (הרי, הוא לא הולך לעשות חקירות בשטח מי ייצר מה), הוא פשוט מנתק מגע מכל האזור.
המציאות הכלכלית ביו"ש מנוהלת תחת מעטפת מכס אחת (פרוטוקול פריז).
רצו להעניש את הישובים הישראליים? קיבלו מצב שבו הבירוקרטיה האירופית הטילה סגר כלכלי בפועל גם על הייצור הפלסטיני.
בתמונה: מימין - הצו ההולנדי. משמאל - ההסכם של האיחוד מול הרשות הפלסטינית והכפיפות לפרוטוקול פריז. הניגוד שיוצר את המלכוד.
ככה זה שאנטישמים חסרי גבולות - מנסים לפגוע בנו!




