Raviv Drucker (Twitter)
RT @ArielAblin: 🚨ספקות בנוגע להתנהלות זרועות משרד האנרגיה בעניין עסקת ייצוא הגז למצרים🚨
אין עוררין כי עסקת ייצוא הגז למצרים היא מן העסקאות החשובות למשק הישראלי וכן למעמדה הגיאו-פוליטי. כמו כן, אין עוררין שמדובר בעסקה שיסודה Win-Win בין כל השחקנים המעורבים. אולם השאלה היא האם ה-Win של הציבור הישראלי הוא המקסימלי שניתן היה להשיג, ובכך אני מטיל ספק.
איתרע מזלי (ומזלם) שנכנסתי לתפקידי כרגולטור של חברות האנרגיה הממשלתיות בתקופה שבה הגיעו נגזרות העסקה לאישור החברות הממשלתיות הנוגעות בדבר – חברת החשמל וחברת נתג"ז.
להבנתי, עסקת ייצוא הגז למצרים קודמה כעסקה בין חברות עסקיות לכאורה ולא כעסקה בין מדינות. לפיכך נבחנו נגזרות העסקה מנקודת המבט העסקית בלבד של כל חברה וחברה. אולם מנקודת מבטי התרשמתי כי מדובר בעסקה כוללת שהובלה על ידי משרד האנרגיה, הרחק מעיני הציבור, ואילו החברות הממשלתיות שימשו ככלי בידו. עו"ד בכירה אמרה לי בשעתו משפט שממחיש זאת היטב: "משרד האנרגיה מבצע 'נוהל שכן' בחברות".
עם כניסתי לתפקיד, הובאה עסקת הפשרה של חברת החשמל עם חברות הגז המצריות לבחינת רשות החברות הממשלתיות. מאות עמודים של חוות דעת מומחים בינ"ל ומקומיים המצדיקים את העסקה שכללה פשרה על 15% בלבד מהסכום שנפסק לזכות חברת החשמל, וציבור צרכני החשמל בבוררות בינ"ל (כולל ריביות פיגורים וכו'). הבדיקה המדוקדקת העלתה שתי חולשות מרכזיות: אופן בחינת האפשרות למכירת החוב לצד ג' (חברות בינ"ל המתמחות בגביית חובות מסוג זה) על פי דרישת דירקטוריון החברה, והימנעות מתביעת חברת EMG (חברת הצינור) שהייתה אף היא צד להסכם עם חברת החשמל ו"שבה לחיים" במסגרת עסקת ייצוא הגז. לנוכח חולשות אלו ואחרות ביקשנו לקיים בדירקטוריון חברת החשמל דיון נוסף בנושא וקבלת חוות דעת משלימות.
יצוין, כי עצם בדיקת הנושא על ידינו והבקשה לדיון נוסף, עוררה את זעמה של חברת החשמל ושל לשכת שר האנרגיה, כפי שאף נמסר לי בשיחות.
בהמשך, הגיעה לטיפולי נגזרת נוספת של עסקת הייצוא והיא סוגיית מימון הקמת מקטע הצנרת הימי בין אשדוד לאשקלון. חברת נתג"ז (הנהלה ודירקטוריון) התנגדה נחרצות לכוונת משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי לחייב אותה לשאת במימון כמחצית מעלות ההקמה. נתג"ז טענה כי המקטע המדובר כלל לא דרוש לצורך רשת ההולכה הארצית בעתיד הנראה לעין ולכן אין כל הצדקה כי החברה וצרכני הגז והחשמל יישאו בעלותו. נתג"ז טענה גם כי ההצעה עומדת בניגוד להחלטות קודמות של רשות הגז הטבעי בעניין זה. כמו כן, התנגדה נתג"ז לסעיפים שונים בהצעה הנוגעים לחלוקת הסיכונים עם היצואן במצב שבו נפסקת ההזרמה.
רשות החברות הממשלתיות תמכה בעמדת נתג"ז ואף פנתה במכתב לרשות הגז הטבעי. בהמשך לפניות אלו, תוקן המתווה כך שגודרו הסיכונים לחברת נתג"ז, ואולם משרד האנרגיה ורשות הגז לא קיבלו את הטענה שאין לחייב את החברה במימון חלק גדול מההקמה.
בעקבות החלטת רשות הגז הטבעי, התגלע סכסוך חריף בין יו"ר חברת נתג"ז לבין משרד האנרגיה. סכסוך שתואר בהרחבה בתוכנית "המקור". אני יכול לאשר כי מרבית הפרטים שהובאו בתחקיר נמסרו לי בזמן אמת על ידי יו"ר החברה במספר רב של שיחות.
מיד לאחר ההחלטה החריגה שלא להאריך את תפקידו של היו"ר, על אף שהמשיך לכהן כדירקטור בחברה, הובאה ההחלטה לאישור דירקטוריון החברה. במסגרת הדיון ביקשתי להימנע מקבלת החלטה בנושא עד להשלמת חוות דעת אשר יבססו את ההצדקה העסקית, לרבות בחינת האלטרנטיבות העומדות בפני יצואניות הגז. משרד האנרגיה מאוד לא אהב את דרישתי. לאחר השלמת חוות הדעת אושרה העסקה לבסוף על ידי הדירקטוריון בדיון מאוחר יותר.
מה שהטריד אותי במיוחד, היה חוסר השקיפות סביב העסקה, וכן אינדיקציות רבות שקיבלתי למעורבות של "הזרוע הסמויה" של משרד האנרגיה בעסקה, לרבות גורמים שבאותה עת הומלץ להגיש נגדם כתב אישום בעבירות על טוהר המידות. 🚨
דיסקליימר: אין בידי מידע חד משמעי ואין באמור כדי להאשים גורם זה או אחר בשחיתות.
כל האמור מבוסס על מצג אמיתי לחלוטין, שנתמך בפעולות שביצעתי בזמן אמת, שרובו כבר פורסם וכן על דעותיי והתרשמותי הסובייקטיבית.
אני רואה חשיבות רבה בחשיפת המידע לציבור, בייחוד לנוכח כוונות הממשלה לפעול להעמקת הפוליטיזציה של החברות הממשלתיות. הניסיון מלמד כי קבלת החלטות בחוסר שקיפות לצד אינטרסים כלכליים כבדים היא בעלת פוטנציאל לשחיתות. לנוכח הספקות שעסקה זו מעלות אני סבור שיש מקום לבדיקה מעמיקה לצורך בירור האמת והצגתה לציבור.
אני שב וקורא לעוד אנשים שיש בידיהם מידע על נושא זה או אחר לפרסמו לציבור. #מיטוט
