אין כוח טבע מרשים יותר מפוליטיקאי שמרגיש שהסקרים מתחילים להוריד לו את החמצן. בתוך שעות הוא מגלה ערכים חדשים, מצפון חדש ולפעמים גם מפלגה חדשה. אתמול הוא הזהיר מפני פיצול, היום הוא מקים את “המחנה הממלכתי החדש באמת”, ומחר כבר יסביר שהעם פשוט התחנן לעוד לוגו כחול.
הרשימה החדשה תמיד מרעננת במיוחד. אותם פרצופים שעברו כבר חצי מפה פוליטית, החליפו שותפים כמו גרביים ונפרדו מכל מפלגה בטונים של גירושים מכוערים, מוצגים שוב כ״דור הבא”. אם עוד שניים מהם יעברו סיעה, הכנסת תצטרך לפתוח עבורם מסלול מהיר כמו בנתב״ג.
גם הפריימריז הם מוסד קדוש. בתנאי שהם מנצחים. אם לא, מתברר שדמוקרטיה פנימית היא רעיון יפה בתיאוריה אבל מסוכן מאוד כשיש סיכוי שהמתפקדים יבחרו מישהו אחר. אז פתאום שריון אישי הוא לא קומבינה, אלא “צורך לאומי”.
האידאולוגיה שלהם גמישה יותר מיוגה. בבוקר הם ימין על מלא, בצהריים מרכז אחראי, בערב שמאל ממלכתי, ולמחרת מסבירים שמעולם לא זזו מילימטר. זה לא זיגזג. זו “התפתחות”. במקרה, כל התפתחות כזאת נגמרת ליד משרד עם נהג.
גם הקווים האדומים הם עניין מרגש. לפני הבחירות הם בטון יצוק. אחרי הבחירות הם יותר בכיוון של גיר על מדרכה. יריב שהוגדר כאסון היסטורי יכול להפוך בתוך חצי שעה לשותף ראוי, אם באותה חצי שעה מישהו הזכיר תיק, תקציב או לשכה.
ואם כל העסק מתרסק, מגיע טקס הפרישה. נאום מרגש, קול רועד, משפט על המשפחה והצהרה חגיגית ש”זהו, סיימתי עם הפוליטיקה”.
עד יום ראשון.
כי בסוף יש דבר אחד שבאמת לא זז לשום מקום.
הכיסא…
שתפו🙏🏻
(סאטירה, נכתב על דעת הכותב בלבד)
https://x.com/cd22cd22/status/2096690042089390575?s=46
X (formerly Twitter)
Cd (@cd22cd22) on X
אין כוח טבע מרשים יותר מפוליטיקאי שמרגיש שהסקרים מתחילים להוריד לו את החמצן. בתוך שעות הוא מגלה ערכים חדשים, מצפון חדש ולפעמים גם מפלגה חדשה. אתמול הוא הזהיר מפני פיצול, היום הוא מקים את “המחנה המ…
September 6, 2026 216
