ב-7 באוקטובר איבדה ישות הטרור האיסלאמו נאצית על כל מרכיביה כל זכות להישאר ולו דקה אחת נוספת בחופו המערבי של הנגב המכונה רצועת עזה.
הידיעה הזו על הסטודנטים מעזה שמתחננים לפוטין שיחלץ אותם ללימודים ברוסיה, מקפלת בתוכה את כל האיוולת של תפיסת ה"ביטחון" הישראלית ואת הטרגדיה שאנחנו ממשיכים להמיט על עצמנו.
הנה האמת הפשוטה שההנהגה שלנו מסרבת לראות: רוב מוחלט של תושבי עזה פשוט רוצים לצאת. הם אינם מעוניינים להישאר בתוך חורבת הטרור הזו, הם רוצים עתיד וחיים, ומחפשים כל סדק כדי להגר החוצה - מרוסיה ועד קנדה.
בעולם לא חסרות מדינות שיקלטו אותם. רוסיה פותחת שערים לסטודנטים, סומלילנד, מצרים, קנדה, אירלנד, סקוטלנד, צרפת, אנגליה ומדינות נוספות אחרות, אבל מבקשי נפשינו מעדיפים להשאיר אותם ככלי ניגוח נגדנו. והאבסורד המקומם ביותר? מדינת ישראל היא זו שנועלת אותם בפנים. במקום לספק להם מעגן יציאה מסודר, במקום לפתוח נתיב ימי חד-כיווני במימון בינלאומי לכל מי שחפץ להגר לצמיתות, הפכנו את עצמנו למשתפי פעולה של האויבים שלנו. אנחנו מאפשרים להחזיק אותם בכוח בתוך הרצועה ובכך מספקים לחמאס את המגן האנושי הנצחי שלו.
אין שום סתירה בין מוסר יהודי לבין אינטרס לאומי וביטחוני. המעשה המוסרי, הנכון והאסטרטגי ביותר הוא עידוד הגירה מרצון. מי שרוצה ללמוד במוסקבה - סע לשלום, ומי שרוצה לפתוח חיים חדשים במקום אחר - שיבושם לו.
כל עזתי שיוצא מרצונו מקטין את כוחו של הטרור ומקרב את יום הניצחון. במקום שהם יתחננו לקרמלין, ממשלת ישראל צריכה להודיע עוד היום: שער היציאה מהרצועה פתוח לרווחה, בכרטיס לכיוון אחד. עזה צריכה לחזור להיות חבל ארץ יהודי וריבוני, וכל עוד יש עזתי שרוצה לצאת - זו חובתנו העליונה לאפשר לו לעשות זאת.
69
30
9September 8, 2026 1.6K 5 12
