גדי אייזנקוט הוא לא האיש שיחלץ את ישראל מהקונספציה.
הוא אחד האנשים שבנו אותה.
אני מכבד את כאבו כאב שכול. לצערי העמוק, אני מכיר את השכול מקרוב ויודע שאין כאב נורא ממנו. אבל שכול אינו תחליף לראייה מפוכחת, ואסור להשתמש בו כמגן מפני ביקורת עניינית.
השאלה שצריכה להישאל על אייזנקוט אינה כמה שילם במלחמה הזאת, אלא איזו תפיסת ביטחון הוא הוביל לפני שהיא פרצה.
כשהייתי חבר ועדת חוץ וביטחון ואייזנקוט היה סגן הרמטכ"ל, שאלתי אותו שאלה פשוטה: מי האויב?
לא קיבלתי תשובה.
וזה לב העניין. מי שאינו מסוגל להגדיר את האויב, גם אינו מסוגל לנצח אותו.
7 באוקטובר לא נולד בבוקר אחד. הוא היה סופה של תפיסה שנבנתה במשך שנים בידי שרשרת של רמטכ"לים וממשלות, מימין ומשמאל: גדרות במקום הכרעה, הכלה במקום ניצחון, ניהול הסכסוך במקום סילוק האיום וניצחון.
אייזנקוט לא היה צופה מן הצד במערכת הזאת. הוא היה בצמרת שלה!
לכן כשמציגים היום את אייזנקוט כאלטרנטיבה שתתקן את הכשל, כדאי לשאול, איך מי שהיה ממובילי הקונספציה אמור להיות האיש שיוציא אותנו ממנה?
ואת אותה שאלה בדיוק אני מפנה גם להנהגת הימין שממשיכה לדבוק באותה תפיסה.
ישראל לא זקוקה לעוד מנהלים של הקונספציה.
היא זקוקה להנהגה שתדע סוף-סוף להגדיר את האויב - ולהכריע אותו.
88
13
1August 23, 2026 3.1K 4 12
