ווארט לשבת שובה:
בעשרת ימי תשובה אנחנו אומרים בחלק של אבינו מלכנו, "אבינו מלכנו, מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו."
בשאר אבינו מלכנו לא מוזכר "ברחמיך הרבים".
מה יש לרחם כל כך על עניין מחיקת חובות, שדווקא שם הוזכר "ברחמיך הרבים"?
התשובה היא שיש שני סוגי מחיקות: כשאתה כותב משהו על נייר, אתה לוקח מחק ומוחק והנייר כאילו חדש. אבל יש מחיקה קשה יותר: כשכותבים על קלף בדיו, לאחר שהדיו מתייבש, כדי למחוק צריכים לגרד את הקלף שוב ושוב עד שהקלף יורד מאיכותו המקורית.
כך יש שני סוגים של תשובה כדי למחוק עוונות. יש את סוג התשובה הקלאסי של "תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" – אדם עושה את הדברים מעומקי ליבו לפי הספר, זו תשובה.
ויש עוד אפשרות: כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו כל פשעיו. כלומר, אדם עובר קושי של העברת מידות, ואז נמחקים לו כל פשעיו ועוונותיו.
אבל אם לא חוזרים בתשובה בצורות האלה, ישנה מחיקת עוונות בצורה קשה: "ייסורים ממרקים עוונותיו של אדם", שלא נדע. קשיים וייסורים שמוחקים לאדם את עוונותיו.
אם כן, יש אפשרות למחוק את עוונותיו כמו מחק, בקלות יחסית, ויש את האפשרות של מחיקת עוונות בגירוד, בכאב ובקשיים.
ולכן אנחנו מבקשים מהקב"ה "ברחמיך הרבים" למחוק את כל שטרי חובותינו, שזה יהיה בנחת ובשמחה בלי סבל וייסורים.
את הרעיון הזה שמעתי מהרב מצגר
שבת שלום.
12
1
1September 18, 2026 2.7K 1
