התודעה העזתית מתחלקת בו-זמנית לשני סוגים של טענות - מצד אחד "הכיבוש מרעיב אותנו ומונע מילדינו לשחק בעפיפונים ככל ילדי העולם", ומהצד השני אותם ילדים מצאו משחק חדש: שחייה בים.
ערוץ המזוהה עם חמאס מציג את שני צדי המטבע - המסכנות מול "החיים היפים". וכך נכתב בו: "לאחר שאיומי 'הכיבוש' השפיעו על העפיפונים שלהם, ילדי עזה מוצאים מרחב בים לשחק ולשחות כדי להימלט מחום הקיץ, בניסיון לתפוס רגעים של שמחה בעיצומה של מלחמה".
אין מלחמה, יש הפסקת אש באדיבות "מועצת השלום". ברגע אחד, הילדים שבכו והתלוננו על איומים עליהם שלא להטיס עפיפונים, מצאו הפלא ופלא עיסוק חדש - שחייה בים.
הנרטיב העזתי המתמסכן מציג את ישראל כמי שמונעת מילדים את החופש לשחק, רק שהם שוכחים עובדה פשוטה: הטסת עפיפונים "תמימה" אינה צריכה לחצות את הגבול ולנחות ביישובי העוטף.
לדעתי, כל עניין העפיפונים הוא לא רק בדיקת גבולות הכלה או ניסוי כלים, אלא מלכודת תודעתית לישראל ויצירת מיצג של "פגיעה בזכויות ילדים" - סחורה שיש לה קונים רבים בעולם.
התודעה העזתית תמיד תציג מסכנות, אך בו-בזמן תבליט מהצד השני את החיים הנמשכים ברצועה.
חננאל אביב
42
4
3
2
1
1August 27, 2026 3.4K 7
