במסגרת המסע המתוזמר סביב השאלה ״מה עשה נתניהו בשלוש השעות הראשונות?״
אז כדאי לזכור עוד שאלה אחת, שאלה שנכתבה מתוך התופת עצמה.
ארבע שעות אחרי תחילת הטבח, בזמן שהייתי בדרך אליה בתי אלה הי״ד שאלה בכוחותיה האחרונים:
״איך הצבא עדיין לא פה?״
ולי עדיין אין תשובה לכך.
השאלה מה עשה נתניהו בשעות הראשונות היא שאלה לגיטימית והיא חייבת להיחקר.
אבל מדוע באותה נשימה לא שואלים:
היכן היה הרמטכ״ל הרצי הלוי?
היכן היה אלוף פיקוד הדרום?
היכן כוחות צה״ל העצומים?
היכן היה השב״כ?
היכן היה חיל האוויר?
אי אפשר לדרוש חקירה נוקבת של הדרג המדיני ובאותה עת להשאיר מחוץ לחקירה את מי שאחריותו לביטחון היתה ישירה.
למרבה הבזיון,
קשה להשתחרר מהתחושה שהטבח הנורא הפך גם לכלי במאבק פוליטי, ולמרבה האבסורד דווקא מצד אלו שערב הטבח הודיעו לחמאס, אין צה״ל ואין חיל אוויר.
והיש הזמנה ברורה מכך לתקוף?
מי שבאמת רוצה לדעת מה קרה בשבעה באוקטובר חייב לשאול את כל השאלות, גם את אלה שפחות נוחות למחנה שלו.
כי חקירה שמחפשת מראש אשם אחד אינה חקירה.
זהו סגנון ״חקירה״ עלוב היאה לבית המשפט העליון.
לחובתו של נתניהו יירשם שעד היום הוא לא טרח להביא להקמת ועדת החקירה הלאומית.
ועדה שהייתה יכולה להציף את כל השאלות הקשות ולדרוש תשובות על כולן. נועם אמיר ✍️
